הומאופטיה

הומאופטיה

 

רופא גרמני בשם סמואל הנמן – Samuel Hahnemann, הציג לראשונה בסביבות שנת 1810 דרך טיפול חדשה: הוא קרא לה הומאופתיה. השיטה יוצאת מנקודת הנחה שסימפטומים – סימני מחלה, הם תגובה של מערכות הגוף במטרה להבריא את עצמו.

על-ידי מתן חומר טבעי מדולל שמעורר בגוף תגובה זהה לתופעות מחלה, הגוף מחזק את פעילות מערכת ההגנה שלו באופן ממוקד לאותה התסמונת המסויימת.

על מנת לבחור את התרופה המתאימה, יש למפות את תלונות המטופל ואת כל תופעות המחלה כדי שתתקבל תמונה כללית ברורה.

מטרת הטיפול ההומאופתי – לשאוף להחזרת המאזן הגופני הטבעי. חשיבות רבה ליצירת תמונה כללית יש להתייחסות לכל המישורים: נפשי, רגשי, רוחני וגופני.

בשנת 1866 חי בגרמניה בעיר לייבציג, רוקח בשם וילמר שוואבה- Wilmar Schwabe שהתחיל בהכנת תרופות הומאופתיות. מוצריו הגיעו להולנד בשנת 1899 ועדיין נמכרים כאן.

מידע נוסף:

www.vsm.nl
www.avig.nl

Werking

דרכי הפעולה של רפואה הומאופתית

רפואה הומאופתית מבוססת על עקרון הסימיליה: בלטינית-Similia similibus curentur משמעו: "לרפא את הערך הנתון, בערך זהה לו". במילים אחרות, ניתן לרפא תופעות חולניות על-ידי מתן כמות מזערית של חומר בעל תכונות זהות לתופעות החולניות. אם ניתן את אותו החומר לאדם בריא בכמות גדולה יותר, יתעוררו אצלו, סימני המחלה.

צמח בלדונה – belladona

סרפד

 לדוגמה: מגע בתחתית עלי סרפד, גורמת לצריבה, אדמומיות ולשלפוחיות בעור. אורטיקה Urtica היא תרופה הומאופתית המופקת מסרפד. התרופה עוזרת להרגעת גירוי עור עם אדמומיות בדומה לתופעה הנגרמת כתגובה למגע עם סרפד.

למעשה, זהו העיקרון המנחה את ההומאופתיה, כאשר כמויות מזעריות של חומר מעורר מחלה מוחזר לגוף בכמות קטנה, הגוף מגיב ביצירת מערכת הגנה ספציפית כלפי אותו גורם מחלה. לכל אחד יש מערכת החלמה עצמית. להמחשה: פצע קטן- מחלים מעצמו, הצטננות חולפת מאליה, בדרך הטבע. תרופות הומאופתיות, מעודדות הריפוי העצמי. מקור התרופות יכול להיות:

מינרלים כגון ארסן, אשלגן, מגנזיום

צמחים כגון בלדונה ואקוניטו

או מן החי כגון חיידקים בדיל

הכנת התרופות נעשית בתהליך מיוחד של דילול וניעור. לאחר מכן התרופה מקבלת שם הקשור לחומר הגלם ממנו הופקה, בדרך-כלל, שם לטיני בתוספת אות ומספר הנותנים ביטוי לתהליך ההפקה המיוחד. לדוגמה: Belladonna D30

הממליס Hamamelis

במרפאתנו שני סוגי טיפולים הומאופתיים

Klinisch

הומאופתיה קלינית

בשיטת טיפול זו, מחפשים תרופה הומאופתית המתאימה לתופעות המחלה הנוכחית, ממש כעת, ברגע הנתון. השיטה יעילה כאשר יש צורך לטפל בתלונות גופניות חריפות, בתווך קצר. כמו טיפול בנקע, בעיות מפרקים חריפות, דלקת גרון או מערות האף.

לעיתים, אין אפשרות למצוא תרופה מתאימה לתמונת המחלה, במקרים אלה בוחרים בתרופה מורכבת, המכילה מגוון רחב של חומרים הומאופתים. כך מגדילים את הסיכוי שאחד ממרכיבי התרופה יהיה יעיל ומתאים והמערכת תגיב היטב להחלמה מהירה.

klassiek

הומאופתיה קלאסית

בשיטה הקלאסית בוחרים תרופה מתאימה לסימני המחלה וגם לאישיות המטופל ובמקביל מבצעים מעקב אחר תגובת המטופל במצבים שונים.

ו. א. מוצארט

סימני מחלה עלולים להיות שונים מאדם לאדם. תבנית תלונות אישית קובעת מהי התרופה המתאימה ביותר. צורה זו של הומאופתיה חשובה במיוחד במקרים בהם לתלונות הגופניות יש קשר ברור לאישיות המטופל והשפעה על מהלך חייו.

במרפאה רואים לעיתים קרובות שאדם מגיע עם תלונות גופניות מסוימות, מקבל תחילה טיפול בגישת הומאופתיה קלינית, ובשלב מאוחר יותר מגיעים למודעות שיש קשר בין תלונותיו הגופניות לבין מצבו הנפשי ועוברים לטיפול בגישה הקלאסית.

מתי הטיפול כן מתאים?

טיפול הומאופתי מתאים לטיפול בתופעות חולניות כגון: טחורים, אקנה, אלרגיות, אסטמה, דלקת הסימפונות, שלשול כרוני, אקזמה, פיסטולות, כאבי ראש, תסמונת טרום ויסתית, מיגרנה, דלקות אוזניים, בעיות גיל המעבר, תופעות פוסט טראומטיות, עוותיות-ספסטיות של המעי הגס, דלקות מערות הפנים.

 

מתי אין לתת טיפול הומאופתי?

אין לתת טיפול הומאופתי במצבים של ניוון תאים או חלקי רקמות כאשר אין לגוף אפשרות לשקם את עצמו. כלומר, כאשר אין ספק בכך שמעורבות רפואית שגרתית הכרחית (התקף לב, דלקת התוספתן וכדומה).